top of page
תמונת הסופר/תYosi Davilla

דיבור עצמי שלילי

עודכן: 12 באוג׳

כבר כמה חודשים שאני מלווה מישהו בתהליך האישי שלו לאחר יציאה מאשפוז. בחודשיים של עבודה משותפת השגנו לא מעט הישגים שהם רגשיים וגם הישגים שהם מדדים. למשל ממצב של חוסר יכולת לתפקד וכול היום לחפש לישון ולא לעשות כלום, הוא הופנה לפסיכיאטר שלו בבקשה לייצור איזון תרופתי חדש. שהוביל לכך שהוא התחיל לאט לאט לצבור יותר כוחות וגם בחודש האחרון לעבוד במשרה מלאה, לחזור להיות פעיל ומעורב עם ילדיו, לקיים קצת חיים חברתיים וגם לקחת זמן של התאווררות כול יום יומיים בטבע בין אם זה בהליכה או עם האופניים שלו. היו עוד דברים שהושגו וקשיים שהוא הצליח להתגבר עליהם ( אני רק השתדלתי לעזור לו לדייק את עצמו ולהתמודדות עם הפחדים לפני).


אדם מסרב לראות והולך לאיבוד.
אדם מסרב לראות והולך לאיבוד.

ובכל זאת הוא עדיין לא היה מסוגל להגיד לעצמו שהוא עשה מלא עבודה וחווה שינוי מטורף עם עצמו. עכשיו זה לא שהוא חריג יש המון אנשים כאלו , גם אני הייתי ככה. שלא משנה מה הם יעשו הם תמיד יורידו את עצמם, יחפשו את מה שלא בסדר או ינסו להשוואת לאחרים. כי כל מה שהוא חווה בחודשיים האלה עדיין לא תיקן את השבר הפנימי שיש אצלו. שבר פנימי שבוא הנפש שלו מפחדת ששוב כל מה שהוא עבד בשבילו ימחק כי הוא שוב יקרוס נפשית. וככה הדיבור השלילי כל יום גורם לו להיות במחשבות שהוא לא טוב, לא מסוגל, העתיד יהיה שחור והוא שוב מאושפז. ואותו דיבור פנימי שלילי אומר לו" אז בוא תוותר כבר עכשיו כי אתה לא הולך להצליח, הרי אתה יודע מה קרה בפעמים הקודמות". והוא לצערי מאמין לקול הפנימי הזה במקום לנסות להוכיח לחלק הזה שקיים בו . שהוא היום עושה דברים אחרת הרי הוא הפסיק לצרוך חומרים שלא עשו לו טוב, הוא התחיל עבודה שתאפשר לו לחזור הבייתה בשעות מוקדמות, הוא התחיל להקיף את עצמו במעגל חברתי תומך ועוד המון שינויים שלא היו בפעמים הקודמות. אך עדיין לא מסוגל להגיד לעצמו משהו אחר חוץ מאני דפוק, אני לא בסדר, בגלל שמרחמים אליי אז מדברים איתי, ועוד כל מיני משפטים שבאים מתוך הפחד והשבר הפנימי שעדיין קיים אצלו.


במספר פגישות שלנו בין שאר הדברים שנגענו בהם, דיברנו על העניין הזה של הדיבור הפנימי שלו. שאנחנו כרגע עוד מאפשרים את זה ושעם החלק הזה שקיים בו. נתמודד בעתיד כאשר יהיה מספיק עדויות ולו מספיק כוח פנימי לנהל את השיח. על למה כל כך קשה לו לראות את כל הטוב שקורה לו בזכות עצמו ולא אחרים. למה הוא לא מסוגל לפרגן טיפה לעצמו. הרי בלי זה שהוא יוכל להגיד לעצמו מילה טובה אחת או שניים מידי פעם. כל מה שאחרים יגידו לו שהוא טוב לא יתקבל על ידו וייהדף. הרי אין סיבה שלמרות כל מה שהוא עשה הוא לא יכול להגיד על עצמו מילה טובה. כל פעם שהוא מתחיל להגיד משפט שקשור אליו, אפילו אם זאת על מחמאה שמישהו נתן לו. על משהו שעשה מגיע האבל, האשמה והשוואה לאחרים. בעיקר בגלל הפחד שלו שהדבר הזה לא יחזיק מעמד כי זה מה שקרה לו בכל הפעמים האחרות. שבהן הוא הגיע לנקודה שמבחוץ הכל היה נראה בסדר אך העולם הפנימי שלו היה מרוסק מבפנים. עד לרמה שהוא מוצא את עצמו באשפוז שוב. מין גלגל נוראי שאותו בחרנו שאנחנו עוצרים בפעם הזאת. כי הפעם הזאת התהליך של השיקום שלו הולך להיראות אחרת. והוא הולך להתמקד בראש ובראשונה על זה שהוא ידע לדבר עם עצמו בצורה קצת אחרת. יותר חומלת, יותר מעודדת והרבה יותר מודעת למה שבאמת קורה. בצורה שבאמת תסתכל על המציאות ותתמודד איתה למרות הקשיים ולא תסיט את המבט הצידה. בתקווה שמישהו אחר יפתור לו את הבעיות או יתמודד עם השלכות של מעשים שלו. קבענו שהפעם אנחנו מתחילים לבנות לו תהליך שונה ממה שהיא עד היום בשביל לשבור את המעגל של האשפוזים והוא מתחיל בעיקר מלהילחם בחלק הזה שנקראה דיבר פנימי שלילי.


והשבוע הגיע הרגע הזה שבאמת התחלנו את התוכנית עבודה על כך. פגישה שבה רק התמקדנו בנושא הזה והשיח היה רק נוגע אליו. אני לא אגיד שכמה פעמים במהלך השיחה הוא לא ניסה לברוח מהרצון להתמודד עם הדבר ולהתאמת איתו. מה שחשוב זה שבסוף השיחה הוא ידע להגיד דבר מדהים " הזמן שאני מבלה עם הילדים שלי עושה להם טוב". משפט קצר עם המון משמעות. משמעות בזה שהוא מכיר שהוא לא לבד בעולם דחוי, הורה לא טוב ועוד המון תיאורים שלילים שהוא אמר על עצמו. אלא מכיר בזה שהילדים שלו באמת מבקשים להיות איתו, נהנים מלהיות איתו ומחפשים להיות איתו. כי הם רואים את אבא שלהם בצורה חיובית. והוא צריך להכיר בזה ולחבק את זה בשביל שלדבר הזה תהיה המשכיות. כי הם הוא ימשיך לספר לעצמו שהוא לא אז יהפוך להיות כזה. כי ככה עובד דיבור פנימי שלילי הוא מסליל את הדרך לכישלונות לא גורם למודעות איך להימנע מהם.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page