top of page
תמונת הסופר/תYosi Davilla

מחשב מסלול מחדש

אנחנו לא יכולים לשנות את העבר ודברים שעשינו אנחנו יכולים רק לבחור לעשות היום צעדים שיתנו לנו שינוי לעבר עתיד אחר. נשמע מובן מאליו וברור שעד שלא ימציאו מכונת זמן אנחנו לא נוכל לחזור לאחור בזמן לצמתים שונות בחיים טובות ורעות, הן אם זה בשביל לחוות אותן שוב או בשביל לשנות דברים שעשינו בהם. אך לא מעט מהאנשים שנתקלתי בהם למרות ההבנה הזאת לא מצליחים להפנים את הדבר הזה וחיים במצב של רגל בעבר רגל בעתיד וחוסר יציבות בהווה.


החוסר יציבות הזה נובע ממצב של אני יודע מה הייתי, אני לא יודע מה אני יהיה כי אין לי מושג מי אני עכשיו. השינוי ביכולות, ברצון ובכוחות הפנימיים אחרי משבר קיימים ואין על זה עוררין, זה דבר שאי אפשר לבטל כמו שלצערי אי אפשר לבטל את זה שקרה משהו שהוביל למצב הזה, אך זה לא אומר שדברים לא יכולים בכול זאת להשתפר, להשתנות ולהגיע ליעד שונה מהמקום שאני נמצא בו. תחשבו על תינוק שרק מתחיל לצעוד ורוצה להגיע למקום מסוים נגיד לאמא שלו ובינו לבנה יש מרחק לא קטן, יכול להיות שהוא ינסה בהתחלה לרוץ אליה ויכול להיות שהוא גם יצליח להגיע אבל מה קורה לו שהוא לא מצליח? הוא מתחיל לתמוך את עצמו בכול דבר שיש בדרך עד שהוא מגיע ליעד. מה שאנחנו יכולים ללמוד מאותו תינוק זה שבעבר שלנו המאוד רחוק ,לפני אותו עבר שאנחנו משווים את עצמנו אליו גם אנחנו נזקקנו כנראה לתמיכה וסיוע להגיע לדברים מסוימים. ויותר מזה השיעור היותר גדול פה הוא מה החשיבות של הדבר הזה שאותו תינוק הולך אליו? החשיבות של הדבר הוא לא בהכרח היעד עצמו אלא תחושה שיקבל שיגיע אליו, תחושת ביטחון שהוא לבד שיש מי שרואה אותו ושומר אליו. וזה גם מה שמחפשים בנקודה שאני אומר לעצמי מי אני? יציבות, ביטחון וודאות.


עכשיו בוא נחזור לקושי להפנים את הדבר הזה, הרי אתם כבר לא תינוקות ומלא מעט אנשים גם שמעתי שזה בלתי אפשרי לחזור לשם ושני הדברים נכונים עם זה גם מה שנכון זה שאני יכול לעזור להתחבר ליכולות שהיו ולהביא חלק מהם קדימה על מנת להתמודד עם המצב הנוכחי. הרי אני לא יכול לקבור את מה שהיה בעבר ואני גם לא רוצה אלא אני אחפש וודאות שהחלקים האלה עדיין קיימים אצל האדם, יכול להיות שהחדות והרמה של היכולות היא לא כמו פעם, אך היא שם פשוט צריך למצוא איך להוציא ולשקף אותה לאדם ולהתחיל ליצור אצלו בהירות לגבי מי שהוא.


התמודדות עם זה שקרה לי משהו ואני בוחר בכול זאת להמשיך הלאה, מחייבת אותי לעצור רגע להסתכל על הווה להבין אילו כלים עדיין קיימים לי בארגז ואתם לתכנן ולחשוב לאן אני רוצה להגיע בעיקר מבחינת התחושה הפנימית שלי. מתוך הבנה שכרגע הדבר שמונע באמת את ההתקדמות היא תחושה לא טובה והרבה ערפל שלא מאפשרים לראות את מי אני, לאן אפשר להתקדם והחשוב מכול שאני עדיין מי שהייתי רק שעכשיו אני פשוט מתחיל לצעוד לעבר מסלול אחר.







פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page