בחיי היום יום יש לנו לא מעט התמודדויות ודרכי פעולה שונות לדברים שהם חלק משגרת היום יום שלנו. כמו עבודות הבית , עבודה, קשרים עם המשפחה וחברים, תחביבים ועוד. שאתם כולנו מתמודדים כל אחד בדרך שלו ובצורה שנוחה לו. שלרוב נובעת מאיך שלימדו אותנו בגיל צעיר לעשות את הדברים, חלק מאיתנו עם השנים עשו התאמות של דרכי פעולה אלו לאיך שיותר נוח להם באופן אישי ויש כאלו שגם למדו דרכים שונות לגמרי איך לעשות את זה עם השנים. אך מה עם התמודדות אל מול דברים אחרים שדורשים מאדם לפעמים חשיבה יצירתית, סף תסכול גבוה, למידה ועוד. גם את ההתמודדות עם דברים כאלו אנו בדרך כלל מביאים איתנו מהדוגמאות שהיו לנו בתור ילדים שספגנו מהסביבה שלנו הורים, דודים,אחים, שכנים ועוד אנשים אשר היו דמות חשובה בחיינו. ואת השוני בדרכי התמודדות עם הדברים האלה אפשר לראות גם בדברים שאנו יודעים לצפות שיגיעו מראש, למשל כמו להעביר את האוטו טסט:
.יש את מי שרגיל מהבית לשים את האוטו במוסך ושהוא יטפל לי בהכל כי זאת הדרך שהוא נחשף אליה.
יש את מי שדואג כל תקופה להשים את הרכב במוסך והוא מוכן מראש לרגע הזה כי ככה זה היה אצלו
יש את מי שיסע לעשות את הטסט ובמידה והרכב לא יעבור יתקן,את מה שחייבים על מנת שכן וכנראה על הדרך עוד כמה דברים אם יגידו לו שיש משהו קריטי.
ויש לצערי את אלו שלא ילכו לעשות את הטסט ימשיכו לנסוע כרגיל ולפעמים שיראו ניידת קצת יציק להם אך ישכחו מכך די מהר כי ככה זה היה אצלם.
עכשיו אני לא בא להיכנס למה נכון לעשות בקשר לטיפול וטסט לרכב ,למרות שלכולנו ברור ש-4 לא בא בחשבון. אני כן רוצה רגע שנרחיב את ההסתכלות להסתכלות מטא על הדרכי פעולה האלו. כי הן רק מקרה ספציפי בחייו של אדם שהוא צריך להתמודד באמת אל מול איזשהו קושי או אי נוחות בשגרת היום יום שלו. אני רוצה להאמין שמי שבוחר בדרך הראשונה עושה את זה מתוך כך שהוא רוצה וודאות מקסימלית בנושא, הוא יודע שלא משנה מה יהיה המחיר הדבר הזה ייפתר והוא מוכן לזה שאותו מחיר גם לא יהיה זול אך הוא גם יודע שלו עצמו אין את הרצון להתמודד אז בשביל העצלנות שלו הוא מוכן לשלם. עכשיו זה לא שאני אומר שכל מי שבוחר לעשות את הדבר הזה הוא עצלן, כי רוב הסיכויים שיש לו גם את האפשרות לממן את הדבר ואם לא אז הוא יהיה מוכן לעשות התאמות בתקציב שלו על מנת לקנות לעצמו שקט וודאות, שבאמת זה דבר נפלא. יש את מי שיבחר בדרך העבודה השניה שיודע שהוא עשה את מה שצריך ולא אמורה להיות בעיה וגם אם תהיה כזאת היא כנראה שולית ולא משמעותית באמת ככה שנזק גדול לא יהיה והכי חשוב הוא גם בעל שקט בכל פעם שהוא נכנס לאוטו בזה שלא תהיה תקלה ועם צריך לעשות נסיעה ארוכה כנראה שמעבר למד דלק שהוא יצטרך לבדוק, עם כל שאר הדברים לא אמורה להיות בעיה. מה שאומר שהוא מרוויח ביטחון ביום יום בזכות תשומת הלב שלו והנכונות אחת לכמה חודשים לסבול מאי הנעימות הכרוכה בלטפל ברכב ולקחת אותו למוסך. יש את הדרך פעולה השלישית שהיא לפעמים כי מה קורה במידה והאוטו עובר ללא תקלות אז לא לוקחים אותו לטיפול למרות שעברה שנה וכנראה בכל מקרה צריך להחליף פילטר מסויים או שמן ( חשוב לציין כותב השורות לא מבין גדול במכוניות) ואם הוא לא עובר בגלל משהו שאפשר לתקן במכון בחינה או בגלל משהו ששולי, האם בכל זאת מי שנוהג בדרך פעולה זאת יעשה טיפול או לא, אז באמת שבמקרה שלו נצטרך גם לבחון איך הוא מתמודד עם דברים נוספים אבל בוא רגע נסתכל על מספר 4, אנחנו מבינים שהצורת פעולה שלו אל מול הקושי היא פשוט התעלמות מהבעיה. יכול להיות שנשמע ממנו גם המון תירוצים בדרך על זה שהוא היה עסוק ולא היה יכול לקחת חופש מהעבודה או שהמכוני טסט עמוסים ולא היה לו זמן לחכות. וזאת הבעיה כי הדרך התמודדות שהוא למד מהחיים ומה שהוא ספג מאחרים זה יש בעיה בוא נטאטא אותה מתחת לשטיח כאילו היא לא שם. נשתדל מאוד להיזהר לא לדרוך על הגוש הזה, שנמצא שם מתחת ולמעוד בגללו אך בוא בעיקר נתעלם ממנו, שהבעיה העיקרית פה מעבר לעניין החוקי זה הסכנה שהוא מוכן לקחת על עצמו תוך כדי ההתעלמות הזאת . הרי כולנו יודעים שהמבחן השנתי לרכב לא באמת חושף את כל הבעיות שלו מבחינה מכנית, אלא רק אם יש משהו קריטי לנסיעה כרגע. הוא לא נותן אינדיקציה שמחר המזגן יכול להפסיק לפעול, שחסר שמן במנוע, שאין מים במצנן ועוד בעיות שיכולות להתפתח בזמן המיידי או הבנוני תוך שימוש. וככה גם בוחר אותו אדם להתמודד עם המון דברים בחיים שלו בין אם זה בשגרה היומיומית, השנתית או דברים שקוראים פתאום. הוא אינו מצליח לעמוד אל מול הבעיה ולחשוב איך פותרים אותה וממשיך לעבוד כאילו היא לא שם זה יכול להתבטא בנושאים הקשורים לפיננסים, מערכות יחסים רעילות, היגיינה בבית, מצב נפשי ובריאותי. וכמו שהוא נוהג ברכב עד כאשר יקרה משהו שיעצור אותו אותו דבר הוא נוהג בחייו האישיים.
לצערי בעבודה עם נוער בסיכון ועל הרצף יצא לי לפגוש לא מעט אנשי צוות דווקא שבמקום לעצור את דרך ההתנהלות הזאת אצל צעירים, בחרו דווקא להתעלם ממנה או להתייחס להשלכות שלה במקום לשאול למה הוא הגיע למצב הזה, איזה כלי אני יכול לתת לו על מנת שבפעם הבא הוא לא בהכרח יבחר בצורה אוטומטית להמשיך בהתנהלות הנוכחית. עם נוער בסיכון וגם עם מתמודדים צעירים המון פעמים זה היה באמצעות כתיבת תשובות שלהם על שאלות מכוונות ובעיקר שיח על מה שהם כותבים. על מנת לפתח את החשיבה ולחשוף להם אופציות אחרות, לתרגל מצבים שאפשר לייצר מהם הקבלה לדברים אחרים על מנת לבחון את הרף תסכול שלהם, את היכולת להתמודד עם כישלון או מרות. מתוך הבנה שאני הוא המובגר שמדריך ומלווה אותם כרגע ולכן עלי להוות להם דוגמא. עם אנשים בעלי מונמכות קוגנטיבית זה יותר בפעולות בשטח, סבלנות אל מול התנהגויות קצה והתמדה בכך. על מנת להראות להם דרך אחרת שבה אפשר להתנהל ועדיין לקבל מענים לצרכים ולרצונות מבלי שהסביבה או הם עצמם יסבלו מהחוויה.
Opmerkingen